שגיא גוטליב: קצת עזרה לנחיתה קלה יותר

הקדמה: ארכיפלג הכולל בתוכו שני איים מרכזיים וכמה איים קטנים, הנקראים זנזיבר. לזנזיבר יש כמעט אוטונומיה אך היא עדיין שייכת לשלטון של טנזניה הנמצאת ביבשת אפריקה מעט מערבית לאיים.
יש שני איים מאוד מאוכלסים וגדולים והם נקראים: Unguja (האי המרכזי והגדול) ו-Pemba (אי יותר קטן אך גם מאוד מאוכלס ונמצא צפונית ל Unguja).
מפת האי אונגוג'ה:
שימו לב, בחלק התחתון המערבי של המפה, זוהי זנזיבר טאון, עיר הבירה של זנזיבר(בתוכה, בשפיץ הכי מערבי יש את סטון טאון-העיר העתיקה שנקראת כך מכיוון שכולה בנויה מאבן הקורל, אלמוג אשר ממנה כל האי מורכב). דרומית מערבית לחלק הכתום ובצמוד אליו, נמצא נמל התעופה שבו תנחתו, Kisauni
כמה מילים על סטון טאון (עיר האבן) : מרחק הנסיעה מנמל התעופה לסטון טאון הוא בין 10-15 דקות.
סטון טאון מורכבת מסגנונות אדריכלות ועיצוב שונים ומגוונים בהתאם לאופי המקומי והשלטונות שהתחלפו והיו כאן כדוגמת העומנים עם הסגנון המזרחי ערבי ועד לאנגלים עם הסגנון המערבי.
בעיר העתיקה ישנם מספר נושאים לדבר עליהם
על קצה המזלג בסטון טאון:
בית הפלאות-, נבנה בשנות השבעים והשמונים של המאה ה19 ונחנך רשמית ב1883. למה בית הפלאות אתם שואלים? מה כל כך מפליא בבית הזה? אז ככה, קודם כל, הבית הזה הוא הבית הכי גבוה בסטון טאון. עדיין לא מפליא אתכם? אז שתדעו לכם, שכאשר הבית הזה נבנה הוא היה הבית היחידי בזנזיבר שזכה ליהנות מההמצאה המופלאה חשמל. כן כן, חשמל. ואם לא די בכך, אז לא רק שהוא הכי גבוה והיחידי עם חשמל באותה תקופה בזנזיבר, הוא גם היה הבית הראשון בכל מזרח אפריקה שהייתה בו מעלית וצנרת מים.

עדיין לא מפליא אתכם??? אז שתדעו לכם שסנטה קלאוס לא באמת קיים(עכשיו מופתעים נכון?). בעבר שימש בית הפלאות כארמון לעריכת טקסים ולקבלות פנים רשמיות. כיום הוא משמש כמוזיאון. המבנה לא בנוי מאבני הקורל המקומיות ונעשה בבנייתו שימוש בבטון ובברזל.
אולד פורט,old fort- עומד בסמוך לבית הפלאות, וייחודו הוא שהוא הבניין העתיק ביותר בעיר העתיקה, סטון טאון והוא נבנה במטרה להתמודד עם הפורטוגזים. לפני המבצר, הייתה כנסייה פורטוגזית במקום, לאחר מכן שימש כמבצר שלא היה בו צורך מכיוון שהפורטוגזים לא חזרו, לאחר מכן שימש כבית כלא ואף כתחנת רכבת בריטית שהגיעה עד לכפר שנקרא בובובו(בגלל שהרכבת קיטור הייתה משמיעה צליל של "בו בו בו") כיום יש שם מתחם הופעות ונערך שם מדי שנה לקראת סוף יולי פסטיבל הסרטים הבינלאומי של זנזיבר
ממול לשני הבניינים האלו(בית הפלאות והאולד פורט) נמצא הים וביניהם לים, ישנה טיילת קטנטנה וחביבה(גני פורדאני) שבה מדי יום מתקיים מן שוק מזון מקומי וחביב שמזמין להתנסות במגוון טעמים מקומיים ומציע מגוון ריחות, טעמים וצבעים מגוונים, השוק פתוח בין השעות 18:00-23:00.

בנוסף, שם נוסף שהוצמד לטיילת הוא "מפגש האוהבים". מכיוון שזוגות צעירים קובעים להיפגש בו.
ברחוב הראשי שנקרא "קנייתה סטריט" על שם אחד מנשיאי קניה. נגיע לביתו של פרוק בולסרה,אגדת רוק מן הגדולות בכל הזמנים, הידוע גם כסולנה של להקת קווין, פרדי מרקיורי שחי שם עד גיל 10.
פרדי מרקיורי- נולד ב1946 ונפטר ב1991, לפי המדריך המקומי, אביו היה פרסי ואמו הודית והם הכירו בזנזיבר. האבסורד הוא שב2004 הומוסקסואליות אינה חוקית בזנזיבר ופרדי מרקיורי כנראה היה הומו. העונש הצפוי לעוברים על חוק זה בזנזיבר הוא 25 שנים בכלא לגברים ו10 שנים לנשים.
אם נלך מעט צפונה, נגיע למסעדה שנקראת מסעדת ליווינגסטון מכיוון שגופתו של דוקטור ליווינגסטון נשארה בבית זה 3 ימים לפני שנשלח חזרה לאנגליה. מי זה אותו ליווינגסטון??? אחד מחוקריה המפורסמים של יבשת אפריקה שבעקבות מסע חיפושים אחריו לאחר שנעלמו עקבותיו, נולד המשפט המפורסם כאשר הוא נמצא. והמשפט הוא "ד"ר ליווינגסטון אני מניח". אותו דוקטור ליווינגסטון, החל את המאבק נגד הסחר בעבדות בזנזיבר.
ליד השוק המרכזי(דראג'ני) ישנה כנסיית משיח אנגליקנית שהיא בעצם בנויה על שוק העבדים שהיה בסטון טאון, בכנסייה יש שרידים להיסטוריה האפלה של זנזיבר בשעבוד העבדים, שרידים לתאים קטנטנים שבהם הוחזקו העבדים בצפיפות עם מעט אוכל ומעט מים כחלק מ"בדיקת התקינות" שלהם לקראת מסע ימי ארוך, מאוד ממליץ על ביקור בכנסייה שמחצרה של הכנסייה משתקף הצלב על גגה בסמיכות לסהר של המסגד הסמוך לה(תמונה של אורח חיים משותף)/
מערבית לסטון טאון (עיר האבן) ניתן לראות מספר איים, אחד מהאיים הצפון מערביים הוא אי הצבים(או בכינוייו הנוספים, צ'אנגו או אי הכלא). בנוסף, יש אי שנקרא אי הקבר וזאת מכיוון שבמלחמת העולם הראשונה התחולל שם קרב ימי גדול בין הבריטים לגרמנים והיו המון הרוגים על האי ויש בו קבר אחים

טיול טרקטורונים :מתרחש בצידו הצפון מזרחי של האי בהדרכה מקומית. נסיעה רגועה ולא אקסטרימית כנטוי לחשוב כששומעים את המילה טרקטורונים, הטרקטורון במקרה הזה הוא הכלי ולא המטרה, בסיור בטרקטורון נגיע לשטחים הפחות נראים לעין (דרך המשקפיים הוורודים שבהם מוצג האי לתיירים) שבזנזיבר, נפגוש את השדות החקלאיים ונבין מה מגדלים כאן באי ואיך עושים זאת בשיטות המסורתיות, נראה כפריים יחפי רגליים מנפנפים ואומרים "ג'מבו" לכל עובר ושב, נראה את עץ הבאובב הענקי ונלמד על דתות אליליות קדומות שסגדו לטבע ולעוצמה שלו כדוגמת העץ, נבקר בכפר מקומי שרוב בתיו עשויים מבוץ ויש בו המון ילדים בעקבות מצוות האסלאם להבאת ילדים ומתוך הבנה שהילדים יידאגו להורים שלהם כשהם כבר לא יוכלו לדאוג לעצמם, סיור מדהיייים ולא פשוט מנטלית.

חוות התבלינים: בחוות התבלינים נשחק את משחק החושים, החושים שלנו הולכים לעבוד שם בצורה יוצאת מן הכלל, נתחיל עם חוש הראייה שהולך להתפעם מצבעים וצורות של צמחים ותבלינים שאנחנו לא רגילים לראות אותם כשהם לא על המדף בסופרמרקט, נעבור לחוש הבא שיבוא לידי ביטוי וזה כמובן חוש המישוש, נמולל ונרגיש מה המרקם והצורה של כל הצמחים קצת לפני שנריח אותם בעזרת חוש הריח שלנו, מגוון ריחות של תבלינים ושורשים ופרחים שפשוט האף שלנו יגיע למצב של היפר ונטילציה מרוב התרגשות, וקצת לפני סיום, החוש שבגללו בעצם הגענו לחוות התבלינים, חוש הטעם, נטעם מפירות מקומיים וכמובן מהתבלינים המפורסמים שבראשם עומד הציפורן(קראפו) הייצוא העיקרי של זנזיבר. כמובן שלא נשכח את חוש השמיעה ששירתם של המקומיים המזמינים אותך ליהנות מזנזיבר בעזרת צלילי השיר "ג'מבו בוואנה", כמובן שניתן לתת תשר לעובדי החווה וליהנות ממוצריה המשובחים של החווה, החל מסבונים ותבלינים ועד סוגי קפה ותה שונים ומשונים ואפילו בשמים עם ניחוח שיגרום אפילו ל"שאנל קוקו מדמואזל" להריח כמו מטהר אוויר של שירותים לעומתם.

שמורת יער ג'וזאני: ניתן לראות את קופי הקלובוס האנדמיים והיחודיים לזנזיבר. ובשמורה מספרם נע סביב האלף חמש מאות פחות או יותר, ניתן לראות יערות וצמחייה שונה והמעניינים עד מאוד הם דווקא עצי המנגרוב שפיתחו יכולת לצמוח במים מלוחים על ידי הפרשת המליחות הגבוהה מהמים לחלק מאוד ספציפי בעץ ועל ידי כך לגרום רק לחלק הזה לספוג את המלח ואילו העץ נהנה ממים מתוקים, העצים בשמורה מוגנים ואסור לכרות אותם, גם בגלל החשש שהם יכולים בעזרת הסבך הגדול שלהם להיות מועילים במקרה של צונאמי וגם לחיזוק הקרקע באי מכיוון שהאי "נאכל" מבלייה טבעית של כוח הגלים. העץ משמש לבנייה וכמובן לבניית סירות הדאו המפורסמות של דייגי האי אך כיום מייבאים עצי מנגרוב מטנזניה בכדי לא לפגוע בעצים המקומיים

לגבי הלגונה הירוקה והאי הנעלם: יוצאים לכפר בשם פומבה ועולים שם על סירות, מפליגים במפרץ מנאי בערך כ40 דקות לאי הנעלם, אי חול מדהים שכאשר יש גאות האי נעלם לחלוטין וכשיש שפל הוא צץ לו מחדש, שם עוצרים ושותים שתייה קרה ואוכלים פירות ועושים קצת בטן גב, משם תצא סירה שתיקח את מי שרוצה לאזור של המים העמוקים בכדי לשנרקל ומי שלא מעוניין לשנרקל יישאר על האי. אחר כך עולים על הסירות ושטים לאי סמוך בשם קוואלה שבו יש לגונה ענקית ואחד מהמראות הגיאולוגים היותר יפים, בריכה טבעית וענקית עם שעות פתיחה וסגירה לפי הגאות והשפל. כשיש גאות הבריכה מתמלאת וכשיש שפל היא מתרוקנת לחלוטין, באי גם יש עץ באובב ענקי שמילים לא יכולות לתאר(בגזעו של העץ, עם מעט דמיון ניתן לראות בעלי חיים שונים כמו פיל, קרנף וקרוקודיל), כמו כן, באי יש חנויות מזכרות אז מומלץ להגיע עם כסף.
אוכלים ארוחת צהריים מפנקת באי ומשם מפליגים חזרה בסירות מפרש לאי הראשי, אונגוג'ה ונוסעים חזרה למלון.

אי הצבים:  ההגעה אליו היא בהפלגה של 25-30 דקות מסטון טאון, באי שיש לו מספר שמות, שלכל שם סיפור משלו, נוכל להנות מחוף יפהייפה שבדרך כלל עשיר בכוכבי ים והוא משקיף על סטון טאון. את השם צ'אנגו הוא קיבל מכיוון שבקרבת האי חי לו סוג של דג גדול ששמו הוא צ'אנגו. את השם אי הכלא הוא קיבל מכיוון שהבריטים בנו עליו מבנה כליאה שלמעשה לעולם לא שימש ככלא אלא כאזור בידוד לחולי צהבת, צרעת ומחלות מדבקות אחרות בתקופה הגשומה בשנה בה המגיפות מתפשטות באי ובשאר השנה שימש כאתר נופש ורגיעה לתושביה העשירים של זנזיבר. את השם אי הצבים הוא קיבל בעקבות מתנה מהממשל הבריטי של איי סיישל ב1919. המתנה הייתה ארבעה צבי אלדברה ענקיים(מאלדברה) והיום חיים באי סביב ה200 צבים. צבים מרשימים במיוחד ואטרקציה מעניינת מאוד.

ספארי טנזניה: הזדמנות נדירה להנות משני הסוגים של אפריקה. הפראי והנופשוני, לטיול ספארי טנזניה יוצאים בשעה 06:00 בבוקר באיסוף מהמלון, משם מגיעים לנמל תעופה ומחכה לכם מטוס קל ופרטי שייקח אתכם בטיסה של בערך חמישים דקות ישר לתוך שמורת selous אחת השמורות ספארי הגדולות והשמורות ביותר, שמורה שהכניסה מוגבלת אליה ל5,000 איש בשנה. נוחתים בתוך השמורה, עולים על הג'יפים ויאללה ספארי.לאחר סיור יומי בשמורה(יש אפשרות גם לדו יומי) חוזרים לקראת אחה"צ לאזור הנחיתה ומשם ממריאים חזרה לזנזיבר. הטבע הכי נשיונל ג'יאוגרפיק שרק העזתם לחלום עליו. חוויה מדהימה ומומלצת מאוד, המחיר אומנם לא זול אבל אני מאמין שהאדם הוא אוסף חוויותיו ובסוף בכל מקרה

טיפים: כמה טיפים, לא מקבלים כאן דולרים שהודפסו לפני 2006, אתם יכולים לקנות סים מקומי בנמל תעופה(עדיף של halotel). מומלץ לא ממש ביציאה מבנמל תעופה, אלא כשאתם יוצאים מהנמל, בצד ימין למעלה יהיו לכם מבנים. שם בפינה הימנית למעלה יש ביתן שגם ממיר כסף בשער טוב(בתוך הנמל שער לא טוב) וגם מוכר סים. לא ממליץ להמיר יותר מדי אלא 60$ גג ולכסף מקומי קטן(שטרות של 1,000 או 2,000 שילינג) כרגע 1$= בערך 2,150 שילינג. ההמלצה לכסף קטן זה בשביל טיפים לנותני השירות. לשוהים במלון קראפו, יש אפשרות יותר טובה ונוחה לסים, ממליץ להתייעץ עם המדריכים הישראלים המקומיים ששוהים במלון קראפו.
זהו בגדול
טיסה ונחיתה נעימות ומקווה שעזרתי עם המדריך עם קצת עזרה לנחיתה קלה יותר.